|
'שיעור באהבה' הינו ספר שתורגם ע"י איה ליבגורן, ומהווה קורס במערכות יחסים וזוגיות.
מחיר הספר: 50 ש"ח בלבד.
לעיונך פרק נבחר מתוך הספר. קריאה מהנה.
מי מפחד מאינטימיות..?
נסו לזהות אם אתם בורחים מאינטימיות:
- האם אתם עסוקים בעצמכם ?
- לא מקשיבים?
- שוקעים בשיחות של עבודה או מדברים בטלפון נייד בזמן פגישה?
- דורשים תשומת לב? ( הסיפורים שלכם תמיד חשובים יותר מאלה של בן הזוג..)
- מבקשים מהאחר להשתנות?
- מאשימים את האחר בחוסר יכולת להיות באינטימיות?
- דורשים אהבה? כועסים? תוקפניים או מתחנפים ורוצים לְרַצות ?
- קורבנות?
- צודקים?
- מרחמים על עצמכם?
- מפחדים להיבלע ולאבד את חירותכם?
למה אנחנו פוחדים מאינטימיות ?
אינטימיות היא הביטוי העמוק ביותר של הקִרבה שלנו לעצמנו. היא יכולה להתקיים באמת רק כאשר אנחנו נהנים מחוויה פנימית של אהבה ומניחים לכל דבר לזרום במהלכו הטבעי. הקרבה אל עצמנו היא המאפשרת לנו להיות קרובים לבן זוגנו. במצב זה – שבו אני חווה אהבה, שמחה, חופש, אמון, מגע – ביכולתי לאפשר גם לאחר לחוות את אותה חוויה עצמה. כך אנו יכולים להיות יחד, באינטימיות.
אינטימיות היא הסכמה לצמוח עם האחר. היא התמסרות, הקשבה, בחירה להיות קרובים לעצמנו. הבחירה באינטימיות היא בחירה לוותר על הפחד שבקרבה, על הפחד לאבד את הזהות העצמית, לאבד שליטה, לאבד מקום. בחירה באינטימיות פירושה בחירה להיחשף.
הפחד להיחשף נובע בבסיסו מהתחושה, שכל חיי נאלצתי להסתיר דברים, שגרמו לי לחשוב שבגללם אני לא נאהב. מתוך פחד זה נבנו בתוכנו מערכות הגנה משוכללות של זהות ושל שיפוטים. לכן אינטימיות משמעה קרבה ואהבה ללא תנאי. היא מתקיימת כאשר אנו מוותרים על השיפוט בנוגע למה שראוי לאהבה ולמה שאינו ראוי לה. היא מתקיימת כאשר אנחנו מתחילים לברוא אהבה, להיברא בתוכה. זוהי האמת האלוהית שבתוכנו.
האינטימיות הופכת לחוויה בדרך הנתינה. לשם כך עלינו להפנים תחילה את ההבנה שכאשר אנחנו נותנים, איננו מפסידים דבר, ודבר אינו הולך לאיבוד. להפך: הנתינה מעצימה את האיכויות הגלומות בנו. היא מאפשרת לנו לחוש חופש, קלילות, צמיחה. הנתינה חושפת חלקים נסתרים של העצמי שלנו.
בחירה באינטימיות:
המיומנות הראשונה הנדרשת כדי להגיע לאינטימיות היא להפסיק לפחד מהכאב ולהסכים לגעת בו. פחד מאינטימיות משמעו הכחשה של החלק שלי בקשיים במערכת היחסים.
פחד הוא חושך, חושך הוא מקום של בהלה, והבהלה מציתה בנו ריגוש. מוזר ככל שהדבר יישמע, אנו מכורים לריגוש הזה. הוא נותן לנו תחושת חַיוּת חזקה. אבל המחיר שהפחד גובה הוא גבוה. הוא אינו מאפשר לנו לחיות, להיות, לחוות את החיים בעוצמה. הפחד מהכאב גדול תמיד מהכאב עצמו. זה טיבו של פחד.
אם ברצוננו לרפא את המקומות הפגועים שלנו, אין ברֵרה אלא לחשוף אותם. מהותה של הפגיעות היא החשש להיפגע. אם אנו באמת ובתמים בוחרים באינטימיות – ולא בזוגיות של נוחות כלכלית או אחרת – עלינו לוותר על הפחד להיפגע. אין משמעות הדבר שעלינו לוותר על הפגיעות. ויתור זה הוא תהליך, וברוב המקרים אין די בהחלטה ליישמו. עם זאת עלינו להחליט שלא להיאחז עוד בפגיעות שלנו כדי להימנע מאינטימיות, אלא להתחיל לראותה כגל: הפגיעות מזהה את חוסר העוצמה שבי, את הפחד שלי. במקום לברוח עליי להתחיל להזרים אליה אהבה. במקום להתמרמר עליה, ביכולתי לראות בה מורה והזדמנות. במקום לחסום את האהבה שלי בחששות, אאפשר לעצמי לבוא במגע עם המקום הכואב. נכון, המגע הראשון עלול להיות מפחיד, החשיפה עלולה להכאיב, אבל המגע מרפא פגיעוּת. כל פצע זקוק לאוויר כדי להגליד.
בעוד הפגיעות היא זיכרון מהעבר, המגע הוא ביטוי של האהבה הקיימת בתוכנו בכל רגע. מגע יכול להתקיים רק כאן ועכשיו. הבחירה באינטימיות היא בחירה בפגיעות, אך לא בכאב. בפחד יש מוות, ואילו בפגיעות יש צמיחה. הנכונות שלנו להרגיש פגיעות היא המפתח להרגיש, המפתח לבחור.
למה לנו לבחור בפגיעות?
פגיעות היא זיכרון של כאב. משהו עמום שנדמה לנו שאם ניגע בו, נחווה כאב עז. הפחד להיפגע הוא אמירת "לא" לחיים. אם נוותר על הפחד מהפגיעות, נגלה שהלב יודע מה לעשות, לפני שהשכל מבין במה מדובר. אם נחקור אותה, נגלה שהיא מחפה על מחסור כלשהו, על חלקים חסומים בתוכנו. מתוך כמיהה לאותם חלקים חסומים, אנו מנסים "לשדוד" את בני הזוג שלנו.
הדחף הגדול ביותר שלנו למצוא בני זוג נובע מהאמונה, שכאשר אנחנו לבד, אנחנו לא שלמים, אנו חסרים מהות קיומית כלשהי – אהבה, אומץ, שמחה, נתינה, חופש או כל מהות אחרת. אנחנו נוטים לחשוב שאת החוסר הזה נוכל להשלים רק באמצעות האדם שאיתו אנו מנהלים יחסי קרבה (ואין זה משנה אם מדובר בבן זוג, בבת זוג, בהורה או בילד). לדוגמה, אם אני חשה שאיני חכמה מספיק, אחפש גבר חכם שיכסה על החולשה שלי. ואם באמת אמצא כזה, תשתפר הרגשתי. אחשוב שבזכותו אני נראית חכמה, אולי אפילו ארגיש חכמה.
ובכן, מה שנדמה לנו שאנו חסרים, מה שאנו כמהים לקבל מהאחר, קיים בתוכנו. הוא כל הזמן שם, גם אם איננו במגע איתו.
במפגש בין שני אנשים, בין שני עולמות, יש איום. כדי להתמודד איתו, אנו מנסים לכופף את המציאות ולספר לעצמנו סיפורים. אבל נקודת המוצא היא כאן ועכשיו. והמפתח לאינטימיות הוא קבלה של עצמנו כפי שאנחנו, ושל האחר כפי שהוא (וכפי שהוא לא).
כאשר אנו בוחרים באינטימיות, מבטנו אינו מופנה רק החוצה, אל בן הזוג, אלא פנימה. עלינו לבחון את התנהגותנו, להתגבר על הפחדים ולוותר על המגננות שלנו, להביט על עצמנו באומץ. נשים רבות, למשל, מאשימות את בן זוגן בחוסר קרבה, בשעה שהן עצמן מנצלות כל "שגיאה" שלו כדי להימנע מאינטימיות. למרבה האירוניה, דווקא ה"שגיאות" האלה הן לא פעם בקשות לאהבה.
אינטימיות אינה הבטחה שבן הזוג שלי ישתנה, זו אינה דרך נוספת להבטיח שהדברים ייראו כפי שאני רוצה, ולא שאלה של מה יוצא לי מזה, אלא הזדמנות לריפוי ולצמיחה. עלינו לשאוף להרגיש בתוכנו חום ורכות, ולהרעיפם על בן הזוג שלנו, בין שהוא מדוכא ובין ששמח. ביכולתנו לעשות זאת – לומר לבן הזוג כמה הוא חשוב לנו וכמה אנחנו אוהבים אותו ושמחים להיות איתו – גם אם אנו מרגישים פגועים או מתוסכלים. זוהי אינטימיות.
אם אנו מבקשים לשנות את חיינו, עלינו להגיע אל מקור החשיבה שלנו. זוהי בקשה אמיתית לריפוי, זוהי הדרך שבה נוכל לחוות ניסים. מתוך תהליך כזה נוכל להבין, שכל מה שראיתי בבן זוגי – האיכויות המדהימות שבגללן התאהבתי בו – נמצא בתוכי. איכויות אלה תמיד היו שם.
אהבה היא נתינה
הקושי ביצירת קרבה קיים בכולנו, משום שכולנו נגועים בפחד. הדבר הכי קשה בחיים הוא להציע את האהבה שלך, להיפתח, להיות פגיע. התקרבו לאדם שאתם אוהבים ואמרו לו עד כמה הוא חשוב לכם. גם אם אתם שופטים כמה מתכונותיו לרעה, גם אם נדמה לכם שהוא אינו ראוי לכם, גם אם הוא עלול להגיב באופן פוגע – קחו את הסיכון והילחמו בדחף לעצור. עצם לקיחת הסיכון מעצימה אותנו.
אל תפחדו להיפגע. אהבה היא נתינה. נתינה היא עוצמה. זכרו זאת תמיד: גם אם לא נקבל חזרה את האהבה שנתנו לאחר, אנחנו ראויים לאהבה.
|
|
